ברצוני להתייחס דווקא לעניין היחס, שניכפה על אברהם לנהוג בבנו ישמעאל.
השאלה שהעסיקה אותי היתה: האם אברהם היה אמור להקשיב ולציית לצו של רעייתו לגבי הפקרת בנו, ישמעאל, מן האישה האחרת.
אני מצפה, מאבי האומה, דווקא בנושא כה חשוב, שיגלה חוזק, אסרטיביות, תקיפות בהתנגדותו לצו של שרה, אשתו האחת,
בדרישתה לשלוח את בנו מעל פניו.
ישמעאל, הוא אבי בנו ישמעאלץ אב. דרך הטבע. מצופה להגנה על צאצאיו. אילו היה תקיף בדעתו , שעליו להגן ולאפשר לבנו בית מוגן- היתה שרה, ללא ספק, נעתרת לכך ומקבלת את "הדין". לדעתי, לאחר מכן, היתה אף רוחשת לאישה כבוד רב יותר, כי היתה רואה ונוכחת באנושיות שבו, בתכונותיו החיוביות כאדם , כאב אחראי, רגיש ומגן על בני ביתו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה