"והאלוהים ניסה את אברהם"

בעוד הקורא יודע שה' מעמיד בניסיון את אברהם ואין בכוונתו לקבל קורבן אדם, הרי שאברהם ויצחק אינם יודעים זאת.
האם זה הוגן (=פייר) מצדו של האל להעמיד בניסיון שכזה אב ובנו? מהן ההשלכות הטראומטיות של ארוע שכזה על האב והבן? עם איזה צלקות ימשיך מכאן יצחק - איזה אב יצמח להיות? וכיצד יוכל אברהם להסתכל בעיני בנו בעתיד? על שאלות אלה (לגיטימיות של האל לערוך ניסיונות באברהם ובבנו)  אינו עונה התנ"ך - מן הדין שאנו נעסוק בהם!