יש רעב כ"כ כבד בארץ. כבר לא נשאר מה לאכול. בעה"ח עומדים למות, ואנחנו לא הרבה אחריהם.
בלית ברירה, למרות שסוף כל סוף הגעתי לארץ המובטחת, אין לי ברירה אלא לעזוב אותה, ולפנות לשכנה - למצרים.
אומרים שנשים הן מקור לצרות, ואין נכון מזה. שרי, אשתי היא יפהפיה. חתיכה אמיתית. אין לי ספק שפרעה, מלך מצרים, יהרוג אותי כאשר יראה אותה... היא כ"כ יפה. הוא בטוח ירצה לשאת אותה לאשה תחתיי.
אבל, לא לדאוג... יש לי פתרון! אל תגלו לשרי, אבל מחר, לפני שנצא למסע למצרים, בכוונתי להתיג בפניה את תכניתי: אני מתכוון לבקש ממנה לשקר ולומר שהיא אחותי ולא אשתי. באופן זה לפרעה לא יהיה אכפת. אני רק מקוה ששרי לא תכעס עליי, כי אז אני אאלץ לישון מחוץ לאוהל...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה